וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ קְח֣וּ לִי־חָ֑רֶב וַיָּבִ֥אוּ הַחֶ֖רֶב לִפְנֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ: וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ גִּזְר֛וּ אֶת־הַיֶּ֥לֶד הַחַ֖י לִשְׁנָ֑יִם וּתְנ֤וּ אֶֽת־הַחֲצִי֙ לְאַחַ֔ת וְאֶֽת־הַחֲצִ֖י לְאֶחָֽת: (מלכים א', פרק ג', פסוקים כד-כה)
להמשיך לקרואהרשומה על צפיפות אפקטיבית דנה בקשרים שבין האופן שבו מודדים צפיפות (ברוטו/נטו) והביטוי שלה הלכה למעשה במרקם העירוני. ברשומה עצמה "עצרתי" לפני שנכנסתי למספרים של צפיפות מינימלית וקשרים כלכליים בין צפיפות לשירותים ומסחר, פשוט כי לא היו לי כלים וסימוכין להציג משהו בעל ערך לקוראים.
להמשיך לקרואהרשומה הזאת התפרסמה בסוף אוגוסט בגלובס, מפרסם אותה שוב עם כמה הרחבות ועדכון להווה
להמשיך לקרואהרשומה הזאת תעסוק בתהליך הטכני שכרוך בהשוואה בין רשויות בכל הקשור להשקעה בחינוך. זה לא נועד בשביל שתהפכו למומחים או אפילו שתבצעו את ההשוואה בפועל, אלא בעיקר בכדי להסביר למה מדובר על תהליך מורכב, שדורש ירידה לפרטים, אשר לרוב לא זמינים במקום אחד, כמו גם ההבנה שאי אפשר באמת להשוואת בין רשויות מבלי להבין את השונות ביניהן.
להמשיך לקרואלפני שנה עשיתי שינוי משמעותי בחיי ועברתי לנגב, לעומר. לא הרבה זמן אחרי שעברתי לדרום הייתה לי ההזדמנות להתחיל להכיר את מה שקורה בדרום – חלוקת המשאבים, הפוליטיקה, הפערים בין היהודים והבדואים וההזנחה של תושבי הנגב ע"י מדינת ישראל, יהודים ולא יהודים כאחד.
ברשומה הקרובה התייחס לנושא שיצא לי לחקור ולכתוב עליו בעבר, הקרן לצמצום פערים. לא לחינם קראתי מעל עמודי הבלוג להנהגת באר שבע לוותר על מעמד עיר איתנה בכדי לצמצם את הפגיעה הכלכלית שיצרה הקרן לעיר – מסתבר שהנזק לנגב בכלל ולבאר שבע בפרט גדול ובראש עולה רק תיאור אחד שמתארת את המצב – שוד לאור יום בחסות "צדק חלוקתי".
להמשיך לקרוא
המדד המוניציפלי 