התקציב העירוני הוא המסמך שמשקף את מדיניות ואופן התפעול של הרשות המקומית – הקצאת המשאבים אל מול הפעולות השונות שמבצעת הרשות, היקף המשאבים שמופנים לטובת פעילות עצמית (שכר) והמשאבים שמופנים לטובת רכש שירותים (קבלנים ועמותות). אבל שמגיעים למסמך עצמו, נתקלים בקובץ ארוך של שורות תקציב (במקרה הנדיר, באקסל) ואז הולכים לאיבוד או שטובעים בפרטים ומתקשים לראות את התמונה כולה.
בתקופה האחרונה אני עובד על פרויקט להמשיך לקרוא
לפני כמה חודשים עברתי דרך תחומה המוניציפלי של עפולה וחזיתי בפיתוח והצמיחה המשמעותית שחלה בשולי העיר הותיקה. אם לפני עשור וחצי כל התחבורה עברה דרך העיר ותחנת האוטובוסים של העיר הייתה מקום העצירה הקבוע של האוטובוסים מקרית שמונה, כבר כמה שנים שאפשר לעקוף את העיר בקלות בדרך לואדי ערה ועפולה הותיקה הפכה לעיר הלכודה בין כבישים עוקפים שמזרימים את התנועה לכל מקום אפשרי חוץ מאל תוך העיר. ב-8 לספטמבר מתכוונת המדינה לחתום על הסכם גג עם העיר על תוספת של 11 אלף יח"ד, הסכם הכולל מימון העתקה של מוסדות חינוך, מוסדות מחקר ומפעל הייצור של המרכבה מתל השומר (והשקעות נוספות) בהיקף של 850 מיליון שקלים – המשך ישיר להכרזה מלפני שנה על מטולה כמטרופולין החמישי של ישראל. נשאלת השאלה – האם זה ישים והאם הצעדים שננקטים יכולים להצליח?
משרד האוצר מדבר רבות על הצורך באיחוד רשויות כאשר אחת הסיבות ליתרון באיחוד הוא היתרון לגודל, כאשר יתרון לגודל ברשויות יכול לבוא לביטוי במספר מישורים – גודל הארגון (יחס מספר העובדים למס' התושבים, יכולת ביצוע), יכולת לתת שירותים (גודל המצדיק הקמת שירות) וכוח מיקוח (מול ספקים). כמי שבחן נתונים של רשויות רבות, ראיתי לא פעם חסרון לגודל, במיוחד בהקשר של גודל הארגון, אבל לא התעמקתי בסוגיה. לאחרונה נקלעה לידי הזדמנות ללמוד את הפרוגרמה של להמשיך לקרוא
בתחילת מאי התקיים הדיון ה-13 של ועדת איחוד ת"א בת-ים. אחרי שכל הגורמים המעוניינים באיחוד (עיריית ת"א, האוצר) הציגו בדיונים הקודמים את כוחה הרב של ת"א והיתרונות הרבים שהם רואים באיחוד עבור תושבי בת-ים, הדיון הפעם התרכז בתרגיל התיאורטי של איחוד הרשויות בהיבט הכספי והתכנוני להמשיך לקרוא
ניתוח חכם ופשוט מדוע ניסיון לאלץ את המציאות בעיר התחתית נכשל
'למרות השקעה של מאות מיליונים, חיפה לא הצליחה להפוך לברצלונה' | מגזין 1.92 העיר התחתית, חיפה.