בתקופה האחרונה מס הארנונה מעסיק אותי לא מעט. המעורבות במחאת הארנונה והנסיון להשפיע על המדיניות המתגבשת לשינוי מבנה הארנונה חשפו אותי לרבדים הרבים של המס הזה, ששנוא על ידי רבים כל כך, כנראה יותר מאשר כל מס אחר שאנו משלמים. חקירת השינויים הנדרשים לביצוע במס חשפה בעיני את רמת המורכבות הנדרשת בשביל להגיע לשינוי נכון (בעיני) במבנה המס, מורכבות שדורשת "לגעת" בנושאים מורכבים אחרים אשר מושפעים ומשפיעים על המס – בראשון אגע בקצרה ובשני באריכות. להמשיך לקרוא
עד לאחרונה מסקנות ועדת ברזילי שהוגשו ב-2012 לאלי ישי צברו אבק. בעקבות חזרת הדיון על מבנה הארנונה לשולחן, שהחל בדיון לקראת סוף המושב האחרון של הכנסת ה-19 וביתר שאת עם התגברות מחאת הארנונה. הוציאו משרדי הפנים והאוצר את הדוח מהבוידם וגם החלו לטפטף חלק ממסקנותיו כבלוני ניסוי בכדי לבחון את תגובת העיתונות, הרשויות ומובילי המחאה. עכשיו שנגמרו הבחירות שיחרר משרד הפנים במסגרת ראיון בממון את עקרונות התוכנית לרפורמה הארנונה כאשר הכוונה המוצהרת היא ביטול הארנונה למגורים והחלפתה בתוספת מע"מ של 2.5%
עומרי מילמן מכלכליסט כבר ביצע סקירה של המשמעות והסוגיות שעולות מהבלונים שהופרכו עד כה, אני אתן סקירה יותר מעמיקה ואתייחס לבעיות המרכזיות שעולים מהפתרונות שהופרכו לאוויר. את התשובה לכותרת אני אשאיר לכם אבל חשוב להבין שעד שדוח ברזילי לא יוצג לעיון הציבור, כל הדיבורים על שינוי השיטה הם הסחת דעת והתחמקות מדיון אמיתי עם הציבור על השינויים בארנונה העירונית. פוסט מורחב לתור הדעה שפירסתי בכלכליסט.
מחאת הארנונה שהחלה במתחם 1200, שכונה החדשה במזרח הוד השרון התפשטה לערים נוספות. יותר ויותר משפרי דיור ורוכשים של דירות חדשות מגלים שהארנונה של הדירה שלהם גבוהה מאד, בהרבה מזו שהתרגלו אליה בדירות הישנות שבהן גרו או בהשוואה לדירות בגודל דומה בבניינים ישנים.
אני כבר מודע מזה זמן מה לכך שקיימת מחאה על מחירי הארנונה שמבעבעת מתחת לפני השטח ומחכה להתפרץ. הדיבור המתמשך על יוקר המחיה הפך אנשים לרגישים לעליות בארנונה ואפילו העליה האוטומטית כבר נכנסה למודעות (היא תמיד "הורגשה" אך היא נדחקה מהשיחה בגלל הדיון על הבקשות להעלאה חריגה) ונראה שכבר גדשה הסאה מיוקר הארנונה. בסוף שנת 2014 יצא איגוד לשכת המסחר בקמפיין נגד יוקר הארנונה לעסקים במקביל לפניות לשנות את נוסחת העידכון האוטומטי. כמות אתרי הפייסבוק בנושא יוקר הארנונה גדל כל הזמן (חיפה, באר שבע, חולון והעמוד של מחאת הארנונה) ורק בחודש האחרון הנושא מזין אין ספור כתבות בטלויזיה ואפילו בג"צ קורא למדינה להסדיר את הנושא.
כשעושים חיפוש בגוגל מסתבר שהדיבור על מרד ארנונה אינו חדש. הנושא צף כל כמה שנים, אם ע"י בעלי העסקים או בתי מלון. אבל כל הפעולות שבוצעו בעבר לא צלחו אלא במקרים נקודתיים – אז מה בעצם צריך להשתנות ואיך גורמים לשינוי? להמשיך לקרוא
לפני שנה ניתחתי את חיפה בפעם הראשונה בניסיון להבין מדוע העיר, למרות הפוטנציאל הגדול שלה, לא מצליחה להתרומם, מדוע הארנונה בא היא מהגבוהות בארץ למרות ריבוי העסקים שבה. המסקנות לא היו "מלבבות" – מבחינה כלכלית חיפה נראית יותר כמו עיר פריפריה עניה מאשר מטרופלין מרכזי, רחוק מאד מהדימוי שלה להמשיך לקרוא
שנה שעברה סיקרתי את ת"א ואחד הממצאים שנתקלתי בהם הוא פטור הולך וגדל מארנונה, פטור שהגיע בשנת 2011 להיקף של 720 מיליון ש"ח. על אף שהסוגיה הזאת הייתה לא ברורה, לא הייתה לי את ההבנה או האמצעים לחקור את הסוגיה לעומק.
לפני חודשיים, אחרי שצברתי קצת ניסיון והבנה בנושא הארנונה, הגשתי לעיריית ת"א בקשה במסגרת חוק חופש המידע עם מספר שאלות בנוגע לאותם 720 מיליון ש"ח. התשובות שקיבלתי מעניינת מכיוון להמשיך לקרוא
המדד המוניציפלי 