לפני מספר ימים פרסם משרד הפנים את טיוטאת התקנות לקרן לצמצום פערים בין הרשויות המקומיות, הידועה גם כקרן הארנונה הממשלתית. אחרי שהתאוששתי מקריאת התקנות המורכבות שקבע משרד הפנים לחלוקת הכסף, החלטתי לשלוח למשרד כמה הערות בנוגע לתקנות. להמשיך לקרוא
הועדה המיוחדת למתחמי דיור במינהל התכנון היא גוף שנוי במחלוקת – ועדה עם סמכויות לקדם תוכניות במסלול מקוצר, תוך עקיפת סמכות מקומית ומחוזית, צימצום ערכאות התנגדות ובנוסף לכל זה, בראשה עומד פקיד מהאוצר – כלכלן ולא מתכנן. המצדדים בועדה טוענים שהיא נדרשת לטובת יצירת המלאי התכנוני ליחידות הדיור של מחר, המתנגדים לה טוענים שהיא הפכה למסלול מואץ לתכנון פרברי. להמשיך לקרוא
בפברואר 2005 עברתי לגור בת"א ברחוב דפנה 24. בחלון נשקף הנוף של שני מגדלי עזריאלי, שרונה הייתה בחלקה מתחם צבאי, מגדלי YOO עדיין לא לא הושלמו ודירת 70 מ"ר ברחוב עלתה באזור ה-600 אלף שקל. עבר כמעט עשור מאז שעזבתי את העיר והחזרתי את המדבקה הסגולה. אזור שבו גרתי, על גבולו הצפוני של מע"ר ת"א (רובע 6), השתנה באופן דרמטי. אבל לא רק המע"ר של ת"א השתנה – גם תמהיל הדיירים של העיר השתנה, ימים יגידו האם לטובה או לרעה. להמשיך לקרוא
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פירסמה ב-16.11.17 עדכון למדד הפריפריאליות, מדד שפורסם לראשונה בשנת 2004 ונועד לשקף את הריחוק הפיזי והפונקציונלי (שווקים, שירותי בריאות ותעסוקה) של רשות מקומית ויישוב בודד בתוך גבולות המדינה. להמשיך לקרוא
קשה להאמין, אבל בשנת 2002/3 הייתה עיריית ת"א על סף כשל כלכלי – גרעון שוטף משמעותי וגרעון מצטבר במאות מיליוני שקלים, מלוות בהיקף השווה להכנסות הרגילות. לקח לת"א כמעט עשור לצאת מהמשבר הזה והיום היא העיר בעלת החוסן הכלכלי הגבוה בישראל (תתעלמו מהדירוגים ששמים אותה במקום 3-5, היא במקום הראשון).
המדד המוניציפלי 