סיכום מקומי – מרץ

חודש מרץ היה אמור להיות בסימן חזרה לשגרה, אבל אז החליט היועץ המשפטי לתת למשטרת ישראל לפתוח בבדיקה בנוגע לחשדות נגד אריה דרעי ונראה שמרץ כבר לא יהיה חודש שגרתי. אם משרד הפנים שוב יכנס ללימבו של חילופי שרים זה יהיה כבר מוגזם. לדעתי זה חבל שדרעי יוחלף כי בחודשים האחרונים מצאתי את עצמי מפרגן לשר שוב ושוב על אימרות והצהרות בכיוון הנכון. להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

ללא התאמה

חינוך ורווחה הם שירותים שניתנים לתושבים בתחומי הרשות המקומית שלהם והם שירותים מסובסדים ("שירותים ממלכתיים מסובסדים") קרי, השירות ממומנן הן ע"י הרשות המקומית והן ע"י המדינה. מנגנון התיקצוב נקרא מנגנון ההתאמה (מוכר יותר כ"מאטצ'ינג") והוא קובע כי חלקים מוגדרים בשירותים המסובסדים ע"י המדינה יקבלו תיקצוב רק כאשר הרשות המקומית משתתפת בעלות שלהם, כאשר לרוב הרשות משתתפת עד כ-50% (ברשויות באשכולות גבוהים) והמדינה מכסה את שאר ההוצאות.
להמשיך לקרוא

סדר מקומי חדש

בשנת 2001 התרחש משבר חריף ברשויות המקומיות במקביל למיתון שפקד את מדינת ישראל (ושאר העולם) – רמות הגרעון ברשויות המקומיות הגיעו לשיאים חדשים, אפילו ת"א התקרבה מאד למעמד פשיטת רגל וברשויות רבות החלו תהליכי הבראה כואבים וקיצוצי כ"א, משרד הפנים מינה ברשויות רבות ועדות קרואות וחשבים מלווים בכדי לרסן את ההשתוללות התקציבית וביחד עם האוצר נעשו מאמצים רבים להביא את הרשויות שוב לרמות מאוזנות. להמשיך לקרוא

סיכום דצמבר-ינואר (סיכום בחירות)

לקח לי חודשיים לשבור את ההחלטה שקיבלתי באוקטובר לפרסם סיכום חודשי, אבל יש לי "תירוץ" – היו בחירות מיוחדות לראשות העירייה ברמת השרון ובחודשיים האלה עבדתי קשה בשביל להנגיש את הבחירות לציבור, לקדם עניין ומעורבות וגם לחטוא לא מעט בעידוד הצבעה. כמה קשה עבדתי? באופן חד פעמי זה גם יהיה בסיכום החודשי. להמשיך לקרוא

הרשויות המקומיות החלשות מקוששות מטבעות במקום שטרות

תקציב המדינה לשנים 2015-2016 אושר באמצע נובמבר ועל אף החלטה 361 של הממשלה, תיקצוב דיפרנציאלי של החינוך והרווחה ברשויות המקומיות לא נכנס לתוכו. הממשלה והשלטון המקומי החליטו ככל הנראה להמשיך ולהדיין בנושא עד שיגיעו לנוסחה המוסכמת אל מול החלטה 361. רק שכל פתרון מוסכם שמתבסס על החלטת הממשלה הזאת יהיה שגוי ובבחינת בחירה בפתרון הגרוע ביותר שלא באמת מתמודד עם הבעיה.

מהי בעצם החלטה 361? להמשיך לקרוא

מבנה הארנונה העירונית במשוואה של פיתוח הקרקעות ברשויות בישראל

מכון גזיב גלוב פירסם בדה מרקר מסקנות של מחקר בנוגע לתמריץ שיוצר מבנה הארנונה לבנייה לתעסוקה על חשבון הבנייה למגורים ברשויות המקומיות. בעוד שנקודת המוצא של המחקר שמבנה הארנונה ומבנה ההוצאות של הרשויות יוצר תמריץ לבנייה לתעסוקה, בין נקודת המוצא והמסקנה אנו מובלים דרך הצגה מגמתית של נתונים אשר שמתעלמת מגורמים רבים ואף נסתרת ע"י נתונים זמינים.
החלטתי לבדוק את הנתונים הזמינים ולבחון האם יש אמת בטענות החוקרים. גילוי נאות – גם אני מציג את הנתונים שנוח לי להציג. להמשיך לקרוא

ראשון לציון

זכייתה של ראשון לציון כרשות האיתנה ביותר מבין הרשויות הגדולות (מעל 50 אלף תושבים) הופך אותה לקנה מידה מצויין ל"קצה החיובי" בסקלה של המדד המוניציפלי. אני מודה שתחילה לא האמנתי שאמצא עיר חזקה יותר מהרצליה (אותה ניתחתי באופן חלקי בעבר), אך כאשר בחנתי את הנתונים לפי המדדים שבניתי לא היה ספק שראשון זכתה במעמד זה בצדק. להמשיך לקרוא

גבעתיים

גבעתיים היא עיר עם "פרדוקס כלכלי", דוגמה מובהקת לעיר עם אוכלוסיה חזקה אך רמת השקעה נמוכה בתושב ביחס לערים עם אוכלוסיה באשכול 8. הפער הזה נובע מהיעדר מקורות הכנסה עקב היעדר בניה לתעסוקה. חשבתי שיהיה נכון להציג עיר במצב כלכלי "רע" בכדי להראות מה קורה כאשר התכנון של העיר אינו מתחשב בפן הכלכלי.

כאשר בוחנים את גבעתיים לפי המדדים, בולט הפער בין חוזק האוכלוסיה (שעוד שוייכה לאשכול 9 עד 2010) לבין ההשקעה הנמוכה בתושב, שתואמת רמות השקעה ממוצעות של ערים באשכול 6 ו-5. מבחינה כלכלית, גבעתיים נמצאת בקצה העליון של מיצוי המקורות הכלכליים שלה (ארנונה גבוה למגורים ועסקים, גביית ארנונה גבוה) ובמקום נמוך בהשקעה בתושב, השקעה שהולכת ופוחתת עקב גידול האוכלוסיה ללא גידול משמעותי משטחי תעסוקה. להמשיך לקרוא

תל אביב – יפו

אם ירושלים נבחרה בגלל מורכבותה ובגלל היותה בירת ישראל, ת"א נבחרה בגלל היותה הבירה הכלכלית של ישראל. לפני שהתחלתי לנתח את ת"א הייתי בטוח שהוא יהיה מורכב כמו לנתח את ירושלים, אך הופתעתי לגלות שת"א אינה מורכבת באותה מידה, אם כי במהלך הניתוח גיליתי מספר נתונים שהפתיעו אותי.

כאשר בוחנים את תל אביב לפי המדדים, בולטים שני מאפיינים, האחד צפוי והשני אינו צפוי. המאפיין הצפוי הוא שהרכב ההכנסות של ת"א. הכנסותיה הגבוהות מעסקים ומשקלה הנמוך של ההכנסה מהממשלה, יכול לאפשר לה להיות אוטונומיה כלכלית – ת"א לספק את מרבית השירותים לתושב ללא תלות במדינה. המדינה אמנם לא תפסיק להשתתף בהוצאות להן היא מחוייבת אבל הרגישות של ת"א לשינויים בהשתתפות הממשלה נמוכה. להמשיך לקרוא