סיכום שנתי, כי צריך
שנת 2015 הייתה ללא ספק שנה מעניינת עבורי – הרחבתי את העיסוק שלי בארנונה, חקרתי את מבנה מענקי האיזון והמשכתי ללוות את דיוני הועדה לאיחוד תל אביב בת ים. השנה היו לאתר 15,454 צפיות ע"י 7,711 מבקרים שונים. גידול קל לעומת שנה שעברה אבל ללא ספק כמות מכובדת לנושא מורכב כמו החוסן הכלכלי של הרשויות המקומיות בישראל.
והנה חמשת הפוסטים הפופולריים ביותר באתר בשנת 2015:
למרות כל העיסוקים הללו, נראה שאין לי מנוס מלהשלים עם העובדה שהפוסט הנצפה ביותר באתר שלי ("נטו" – בניכוי הצפיות בעמוד הראשי) הוא "הפוסט הנדל"ני" של תוכניות בניין העיר של רמת השרון עם 36.4% מהצפיות. זו השנה השניה ברציפות שהפוסט הזה הוא הפופולרי ביותר. אם אני לא נהנה מהנתון הזה (ואני לא, זו לא המטרה של האתר), אולי לפחות אני אתחיל לחשוב על לעשות מזה כסף.
בכלל, פוסטים הקשורים לרמת השרון ריכזו כ-43.3% מהצפיות באתר ולמרות שרמת השרון היא הרשות שממנה אני בדרך כלל מתחיל את כל הניתוחים שלי, אולי יש טעם לשים את רוב הפוסטים עליה במקום אחר (גם אם זה אומר לאבד כניסות).
הפוסט השני בפופולריות שלו הוא הפוסט ששואל כמה תושבים גרים בערים הגדולות בישראל, עם 6.6% מהצפיות נטו (בפער עצום מהמקום הראשון). אין לכם מושג כמה התשובה לשאלה הזאת חשובה כאשר מחשבים מענקי איזון – אם כי אני בספק אם זו הסיבה שנכנסים לפוסט שלי. נראה לי שכדאי להוסיף לפוסט קישור לאתר הלמ"ס, שמראה את הנתון היותר קרוב למציאות (לפחות בהשוואה לגוף האחר שמציג את הנתון).
הפוסט הזה נחשב לפוסט כללי. סה"כ הצפיות בפוסטים כלליים הגיע ל-21.7% מכלל הצפיות נטו, הקטגוריה השניה הנצפית ביותר באתר.
הפוסט השלישי הוא על מדד יוקר הארנונה עם 6.4% מהצפיות. נושא הארנונה היה הקטגוריה השלישית הנצפית ביותר השנה עם 20.5% מכלל הצפיות נטו באתר.
הפוסט הרביעי הוא על הזיהום במתחם תע"ש עם 4.5% מהצפיות נטו. 423 צפיות הן תרומתי הקטנה להגדלת המודעות למחדל שמשפיע על אוכלוסיה שולית של 200,000 תושבים. אני ממשיך להתעסק עם הנושא הזה על אש קטנה, אבל לא יהיו פירסומים נוספים בנושא באתר המדד המוניציפלי.
הפוסט החמישי והאחרון הוא פרויקט שאני מאד גאה בו – "לאן הולכת הארנונה שלי?" עם 3.9% מהצפיות. זה גם הפוסט היחיד בחמישיה שכתבתי בשנת 2015 ואני מקווה שבשנת 2016 נוכל להרים אותו אפילו יותר.
למה משהו שכתבתי בשנת 2015 נכנס רק למקום חמישי? גוגל, שאחראי ל-40% מהכניסות ברוטו לאתר ומפנה לפוסטים היותר ישנים שכבר צברו מוניטין ואמינות במנוע החיפוש. וגם, הפצה לא מספיק משמעותית של הפוסטים ברשתות החברתיות (רק 10% מהצפיות הגיעו מהפייסבוק). בכלל, רק 20.8% מהצפיות נטו באתר היו של תכנים משנת 2015.
היות ויש חשיבות רבה לזמן שבו נכתבו חלק לא מועט מהתכנים שבאתר (במיוחד אלה שמתייחסים לניתוח של ערים), הקוראים מגיעים להרבה פוסטים שאינם מעודכנים, בערך 10% מהצפיות (כי אני משתדל לעדכן פוסטים פופולריים). על אף שזה לא הרבה, לי זה מפריע, אבל עדיין לא מצאתי פתרון טוב (וזול) שיכול לתת לזה מענה.
זהו, זו הייתה 2015, אני מקווה שבשנת 2016 אני אמשיך לעניין את הקוראים שעוקבים והקוראים המזדמנים של האתר. שתהיה לכולם שנה אזרחית מצויינת.
התמונה המדהימה של הפוסט (קרדיט לצילום – Kazuend) מגיעה מאתר מדהים לא פחות – Unsplash – מומלץ.
המדד המוניציפלי 
לדעת כולי עלמא סובל השלטון המקומי בישראל מתופעות שליליות רבות מספור הדורשות תיקון, ומהר. הייתי מצפה שבלוג זה יאמץ עמדה ביקורתית ויחשוף את החוליים והקלקולים, כפי שאמורה לעשות עיתונות חוקרת נאמנה. אך בניגוד לציפיה זו מתייחס הבלוג אל השלטון המקומי, לאכזבתי, כמו שהיה מתייחס אליו חוקר מהמאדים או—להבדיל אלף אלפי הבדלות—מהאו"ם, או כאילו היה שופר של מרכז השלטון המקומי שתפקידו לחנך את נתיניו בשיעורי אזרחות מוניציפלית.
הדוגמה הבולטת ביותר היא המאמר "לאן הולכת הארנונה שלי?" המחנך אותנו להבין מדוע עלינו לשלם בהכנעה כל סכום שיושת עלינו, כי הכול לטובתנו, ונמנע מלגעת בנצילות הירודה של השימוש בכסף ברשויות רבות, בגביה הסלקטיבית, ושלא לומר בשחיתות השימוש בכסף—במקומות שקיימת. מבט המאמר על העניין הוא אקדמי למהדרין, ובוודאי יזכה לשבחים רבים בחוגים אקדמיים של מדע המדינה, אך לא בחוגי ציבור משלמי הארנונה.
עניין מטריד נוסף, ואפילו חמור יותר, שהייתי ממליץ לבלוג להתייחס אליו, הוא עודף המשילות בשלטון המקומי העושה אותו לדיקטטורי-למעשה. רק תיקון חקיקה יכול לתקן זאת, אך אין מי שיתלה את הפעמון על החתול. נוכחתי בכמה ישיבות של מועצת העיר חיפה והבנתי איך זה עובד. יש קואליציה בעלת רוב גדול שהורכבה באמצעות פיתיונות של טובות הנאה וג'ובים והוחתמה על הסכם קואליציוני המחייב אותה להצביע בכל מקרה ובכל עניין ע"פ דרישת ראש העיר. מרגע החתימה הפכה מועצת העיר לחותמת גומי של ראש העיר, שעל פיו יישק דבר, לא פחות מאשר נשקו הדברים על פיהם של סדאם חוסיין ומועמאר קדאפי ע"ה זצ"ל בזמנם. כל ישיבת מועצה היא הצגת חוכא ואטלולא המתנהלת לפי כללי טקס ידועים מראש: האופוזיציה מקבלת רשות דיבור להגשת שאילתה, ראש העיר נותן לגורמי הביצוע לענות עליה, האופוזיציה דורשת את זכות הדיבור כדי להפריך את תשובת העיריה ולחשוף את שקריה, ראש העיר מסרב: "כבר דיברתם, ניגש להצבעה" והשאילתה מוסרת מסדר היום בקולות הקואליציה.
ואין זה משנה מה חושבים בלבם חברי הקואליציה באשר לצורך לדון בשאילתה—הם מחויבים ע"פ חוזה חתום להצביע כפי שיורה להם ראש העיר ולסרס בכך את מוסד מועצת העיר. גם אם לדעת רוב חברי המועצה עמדת האופוזיציה נכונה וקונסטרוקטיבית מבחינת טובת העיר, וגם אם עמדת ראש העיר היא לדעתם אבסורדית ולעומתית וכל תכליתה היא השלטת מרותו, למען ידעו מי פה הבוס, אין להם ברירה. והדמוקרטיה? שתלך לעזאזל, נדחפת ע"י עיקרון המשילות.
זה לא חייב להיות כך. מקובלת עלי חשיבות היציבות השלטונית ומקובל עלי הצורך במשמעת קואליציונית שהיא אלמנט מרכזי בה. אולם, לדעתי, יש לקבוע בחקיקה מה מותר לכלול בהסכם קואליציוני ומה אסור. בהצבעות אמון ובהצבעות תקציב על הקואליציה להצביע כגוף אחד. אך בכל עניין שאינו מסכן את היציבות השלטונית יש לאפשר לחברי המועצה להצביע לפי האינטרסים של בוחריהם, לא לפי גחמת ראש העיר, ולאסור על סעיפים בהסכם הקואליציוני המונעים זאת. כך עושים דמוקרטיה מוניציפלית.
הייתי שמח לראות בלוג זה עוסק בעניינים כאלה—לאו דווקא אלה שחשובים בעיני—אך, לצערי, אינני מוצא בו שכמותם.
שלום דב. הבלוג הזה, כפי שמוצהר בעמוד ה"אודות" נועד להקנות ידע והיכרות עם סוגיות הנוגעות לפן הכלכלי של ניהול הרשויות. זה נושא מורכב, לא קל לעיכול ולא "צבעוני". המדיניות שלי באתר עצמו היא להיות נאמן לנתונים ולהתייחס אליהם (מדיניות שאני לרוב עומד בה). הביקורת שמוצגת באתר היא לרוב בנוגע למשמעות של הנתונים בנוגע לערים, לכלל הרשויות המקומיות או למדינה (בהיבטים שנוגעים אליה). בעוד שהבלוג התחיל בעיסוק בערים ספציפיות (כולל עירך חיפה שקיבלה שני פוסטים), בשנה האחרונה התייחסתי יותר לנושאים רוחביים (ארנונה, מענקי איזון) או לתהליכים שיכולים להפוך לנושא רוחבי (כמו איחוד ת"א בת ים). צר לי שאתה לא מוצא את הבלוג נשכני או שהוא "אקדמאי מדי" לטעמך, אך משיטוטי ברשת מצאתי כמה בלוגים שנוטפים מביקורת כלפי השלטון המקומי ותחלואיו. לצערי תחלואי השלטון המקומי מוכרים (אם כי גם אני לעיתים מופתע מהיצירתיות) והפתרון לתחלואים אלה לא יגיע מבלוג זה אלא מדרישה ציבורית רחבה לתיקון המצב, דרישה שתבוא לידי ביטוי גם בהשתתפות יותר רחבה של התושבים בפוליטיקה המקומית ע"י הצבעה, נוכחות בדיוני המועצה וקשר (ולחץ) רציף עם חברי המועצה שיבצעו את אשר לשמו נבחרו.
כפי שאתה מבין, אני לא עיוור לתחלואי השלטון המקומי אבל לא לשם כך הקמתי את הבלוג הזה. אתה מוזמן לעקוב אחרי עמוד הפייסבוק של המדד המוניציפלי, שם אני מרשה לעצמי להיות יותר עוקצני וביקורתי, אם כי אני לא מבטיח שכל מה שציינת יקבל התייחסות
ולגבי הכלי של "לאן הולכת הארנונה שלי?" – הכלי משקף את המציאות המספרית ונועד לתת לתושב הבנה על מה יוצא הכסף וכן, גם להציג את תמונת המצב הידועה שהרשות לרוב מוציאה על תושביה יותר מאשר שהם מכניסים. אין בכך פסול ואין זה מעיד שהוצאה זו אופטימלית באופן ההקצאה שלה או יעילה על סעיפיה השונים. רצינו להציג משהו שהרוב המוחלט של תושבי הערים לא מכיר, אני מאמין שהצלחנו ומרבית התגובות שקיבלנו מאששות שיצרנו שיח שונה מהשיח הרגיל בציבור על נושא זה.
שתהיה לך שנה אזרחית טובה
פינגבק: סיכום דצמבר-ינואר (סיכום בחירות) | המדד המוניציפלי