בעוד 9 חודשים יתקיימו ברשויות המקומיות וכל בעלי העניין כבר חיממו מנועים והתחילו לעבוד לקראת ה-30 לאוקטובר 2018. פעם בחמש שנים חלה התעוררות ברמה הארצית ברשויות המקומיות, הפוליטיקאים בכנסת, התקשורת, ארגוני החברה האזרחית והתושבים, כולם מדברים יותר ויותר על הרשויות המקומיות, על החשיבות שלהן, על הצורך בשינוי וכן הלאה. זו גם התקופה שבה התושבים ובעלי האינטרסים מרימים את הראש ומתחילים לדבר על קידום האינטרסים שלהם מול הפוליטיקאים המקומיים, תוך מינוף כוחם העולה בשנה שבה הפוליטיקאים לא יכולים להרשות לעצמם "להתעלם מהציבור".

בפרק הזמן שבין סיום הבחירות הקודמות ועד לשנה שלפני הבחירות הבאות אנחנו שומעים תקליט אחר לגמרי – שיח על הכוחניות של ראשי הערים, על שחיתות ברשויות המקומיות, על עשיה סלקטיבית למען בודדים ועוד אי אילו תלונות בלתי פוסקות על כך שהרשויות פועלות כנגד האינטרסים של התושבים (בין אם זה נכון או לא). יש אירוניה עצובה בשינוי שנוצר בשיח כשנה לפני הבחירות – כולם מתלוננים על ההתנהלות של הרשויות המקומיות אבל "שהיוצרות מתהפכות", רבים מאותם תושבים וגורמים שמצקצקים מחפשים להפעיל לחץ על הפוליטיקאים המקומיים ולהפליג בדרישות, תוך איום/הבטחה לשימוש בפתק שלהם בהתאם להתנהלות הפוליטיקאים בעניינם. המלינים על שחיתות הופכים לדורשי שוחד, תוך התעלמות מההשלכות.

דוגמה לשיח שכזה אפשר לראות באמירה של המנהלת האקדמית של מרכז הגר בהקשר של קידום תיקון חוק התכנון והבניה הנוגע להקצאת דיור להשכרה: "אנו מצויים בתקופה שלפני הבחירות לרשויות המקומיות וצופים שציבור התושבים ידרוש מראשי הערים לגבש ולפרסם מדיניות בנושא, להפעיל את הכלים החדשים ולהתחייב ליצירה של דיור בר השגה ברחבי העיר" . בעוד שעל פניו נשמע שיש פה קריאה לציבור כולו לדרוש גיבוש מדיניות, בפועל מדובר על פניה לקבוצת בעלי אינטרס להפעיל לחץ על מועמד לראש הרשות תוך שימוש במטבע החזק ביותר שיש לקבוצת האינטרס הזאת בתקופת הבחירות – הפתק בקלפי. הנחיות היועץ המשפטי לממשלה הנוגעות לטוהר הבחירות קובעות במפורש שלמועמדים לבחירות אסור להבטיח הבטחות שיש בהן בכדי להטיב עם בעלי אינטרס כאלה ואחרים, אך עדיין יש מי שחושב שקידום אג'נדה "ציבורית" בתקופת הבחירות היא הזדמנות "לקדם מדיניות" ולא דרישה לשוחד בחירות.

זו כמובן לא הדוגמה היחידה – בין אם זה מאבקים המאורגנים ברמה הארצית כמו המאבק לבינוי שפוי והמאבקים על פתיחה/סגירה של עסקים בשבת ובין אם זה מאבקים נקודתיים שנוגעים לאינטרסים של קבוצות לחץ – בכל מקום שבו קיים פוטנציאל לכך שקבוצות אינטרס מקומיות יאותתו למועמדים ונבחרים שהשם על הפתק בקלפי תלוי בהבטחה למדיניות כזו או אחרת, יש גם פוטנציאל לדרישה לשוחד מצידם של בעלי האינטרס, גם אם על פניו נראה שמדובר באינטרס ציבורי.

פה גם טמון האבסורד – כל דרישה כזו מול מועמדים לראש הרשות ומועמדים למועצה היא הזמנה להבטחת סרק מצד המועמד. אך בעוד שמועמדים רק מרוויחים ממתן הבטחה, הם אינם מפסידים דבר מאי קיומה – לפחות עד ל-5 שנים מהרגע שנבחרו.
לחלופין הדרישה מראשי הרשויות המכהנים לגבש מדיניות בתקופה הרגישה ביותר בזמן כהונתם היא דרישה מסוכנת – שנת הבחירות היא תקופה שבה אסור לקדם מדיניות שלא דנו בה לפני כן, במיוחד מדיניות שלא ברור אם היא מדיניות המקובלת על כלל/רוב הציבור.

אני לא תמים – למרות שברור שהשימוש שקבוצת לחץ עושות בכוחן בתקופת הבחירות הוא לא פעם דרישה לשוחד, אין רתיעה מהשימוש בכוח זה. את קבוצות הלחץ לא מעניין שהתנהגות כזאת עלולה להוביל להכפלה של הגירעונות ברשויות המקומיות בשנת בחירות, או שעדיף שהרשות תקדם מדיניות ארוכת טווח המבוסס על תהליך חשיבה מוסדר הרואה את טובת רוב הציבור או שהלחץ שלהם יכול להוביל להתנהלות לא תקינה של הרשות ורמיסת שומרי הסף.

מתי אפשר לומר בבירור שלא מדובר על דרישה לשוחד בחירות?

1. כאשר יש זהות ברורה בין קבוצת האינטרס והנבחר בקשת רחבה של נושאים ולא נושא בודד.
2. כאשר קבוצות האינטרס מצליחות להשפיע על הבטחת המדיניות של מרבית המועמדים מהמחנות שונים – מכיוון שאין מועמד אחד יתרון עקב תמיכה במדיניות של קבוצת האינטרס, אי אפשר לומר שעל הבוחרים קיים לחץ להצביע למועמד כזה או אחר.
3. כאשר קבוצת האינטרס מתאגדת ומתמודדת על מקום מסביב לשולחן ולא מנסה למשוך את החוטים ברקע – קידום האינטרסים באופן גלוי תוך העמדתם למבחן הבוחר. שנת הבחירות היא חלון ההזדמנויות למהלך שכזה – לשם כך נועדו הבחירות, להעמיד מדיניות של קבוצות אינטרסים למבחן הבוחר.

ככל שאנחנו התושבים נדרוש להפסיק את השיח של "תן לי ואצביע לך", התדירות שבה מועמדים מבטיחים לנו הבטחות סרק תפחת, אנחנו כבוחרים "נתאכזב" פחות ויגדל הסיכוי שמדיניות מחושבת לטווח ארוך תקודם על פני מדיניות המוכתבת על בסיס הישגים קצרי טווח.
אסור לשכוח שבכדי לחזק אף יותר את השיח על התנהלות תקינה של הנבחרים וקידום מדיניות מוצהרת ומחושבת (ורצוי כזאת שמטיבה עם רוב הציבור), על התושבים להמשיך לדרוש מנבחריהם לפעול על פי המדיניותם המוצהרת גם ביום שאחרי הבחירות.