ללא התאמה

חינוך ורווחה הם שירותים שניתנים לתושבים בתחומי הרשות המקומית שלהם והם שירותים מסובסדים ("שירותים ממלכתיים מסובסדים") קרי, השירות ממומנן הן ע"י הרשות המקומית והן ע"י המדינה. מנגנון התיקצוב נקרא מנגנון ההתאמה (מוכר יותר כ"מאטצ'ינג") והוא קובע כי חלקים מוגדרים בשירותים המסובסדים ע"י המדינה יקבלו תיקצוב רק כאשר הרשות המקומית משתתפת בעלות שלהם, כאשר לרוב הרשות משתתפת עד כ-50% (ברשויות באשכולות גבוהים) והמדינה מכסה את שאר ההוצאות.
להמשיך לקרוא

מודעות פרסומת

סיכום דצמבר-ינואר (סיכום בחירות)

לקח לי חודשיים לשבור את ההחלטה שקיבלתי באוקטובר לפרסם סיכום חודשי, אבל יש לי "תירוץ" – היו בחירות מיוחדות לראשות העירייה ברמת השרון ובחודשיים האלה עבדתי קשה בשביל להנגיש את הבחירות לציבור, לקדם עניין ומעורבות וגם לחטוא לא מעט בעידוד הצבעה. כמה קשה עבדתי? באופן חד פעמי זה גם יהיה בסיכום החודשי. להמשיך לקרוא

סיכום מקומי – נובמבר

בחודש האחרון אושר תקציב המדינה לשנים 2015-2016, אבן דרך חשובה גם עבור הרשויות המקומיות הנתמכות שיכלו לקבל באופן פורמלי את סך היקף התקציב לפיו פעלו בשנת 2015 (2.7 מיליארד) וכך ברגע האחרון נמנע פלונטר שנובע מאופטימיות יתר של האוצר ומשרד הפנים בנוגע למועד האישור של התקציב.

בחודש האחרון להמשיך לקרוא

עובדות חצאי אמיתות ומיתוסים על הארנונה – חלק א'

במהלך ההתעסקות שלי עם הארנונה אני נתקל בהרבה נתונים על הארנונה, שומע הרבה אנשים מדברים וקורא כל מיני ציטוטים שנוגעים לארנונה. אין ספק שבשביל מי שמכיר את הנתונים, לעיתים אני נדהם מהדמגוגיה שאני שומע, מחוסר הדיוק או מההכללות שנאמרות, לעיתים ע"י אנשים שבקיאותם בתחום צריכה להיות גבוהה.

אז למען "הסדר הטוב" החלטתי להתייחס לכמה מהאמירות שאני שומע לא מעט, כולל ציטוטים של מי שאמר אותם (כאשר זה אפשרי), בתקווה שהשיח על הארנונה יעבור משיח אמוציונלי ודמגוגי לשיח שמבוסס על הבנה של הנושא[1]. נתחיל באמירות היותר נכונות להמשיך לקרוא

התחדשות עירונית במבחן – קריית אונו

ביום רביעי, ה-17.9.14 יתקיים בועדה המקומית קריית אונו דיון על תוכנית פינוי בינוי של שכונה גדולה במרכז העיר אשר יושבת על דרך לוי אשכול שחוצה קריית אונו מצפון לדרום. 3,500 יח' ב-23 בניינים יחליפו בניינים ישנים ומתפוררים ויצרו מציאות חדשה במרכז קריית אונו.

אבל בניגוד לתפיסה כי התחדשות עירונית מתקבלת בברכה ע"י התושבים, קם קול צעקה מצד תושבים האחרים בעיר לנוכח היקף התוכנית והיעדר תהליך תכנון כולל ושקוף של שכונה משמעותית כל כך בלב העיר. להמשיך לקרוא

התקציב הבלתי רגיל (התב"ר)

הניתוח של נתניה "אילץ" אותי לבחון ולנתח חלק בתקציב של הרשות שלא סיקרתי עד כה – התקציב הבלתי רגיל הידוע גם כתב"ר או תקציב הפיתוח.

ההימנעות מעיסוק בתב"ר נבעה משתי סיבות:

  1. בסיסי הנתונים שבהם אני משתמש לא נותנים פירוק מספיק מפורט של התב"ר ולכן חשבתי שלא ניתן להציג את מרכיבי ההשקעה בתושב באופן מספק (כמו גם את שאר הקטגוריות שהגדרתי עבור התקציב הרגיל)
  2. הימנעות מכניסה לניתוח של נושא שאני לא ממש בקיא בו, מעבר להבנת הייעודים השונים של שני התקציבים

בגלל שידעתי שהניתוח של נתניה לא יהיה מלא ללא התייחסות לגורם שהוביל לגידול המשמעותי בחובותיה, החלטתי לתקוף את הסוגיה בכלים שמוכרים לי מתחום ההשקעות והחלטתי להתייחס לתב"ר כתקציב פיתוח שאת פירותיו אני בוחן אל מול שינויים בהכנסת הרשות וההשקעה בתושבים.

תוך כדי העבודה חזרתי אחורה לרשויות שכבר סיקרתי וביצעתי את הניתוח על שלוש רשויות שבהן התקיים "רצף שלטוני" של מכתיב מדיניות ההשקעה, קרי ראש העיר. לדעתי שינוי ראש עיר משנה את מדיניות ההשקעה ולכן לא ניתן עוד לבחון את הצלחתה או כישלונה עקב חוסר היכולת להפריד בין הפירות של מדיניות זו או אחרת.

הניתוח של תל אביב הראה תוצאה לא צפויה מבחינתי, למרות שבעולם "שמחוץ לנתונים" (העולם האמיתי) שמעתי על כך רבות – ההשקעות של תל אביב בקושי חילחלו לתושבים הקיימים

הניתוחים של חיפה ורמת גן רק חידדו את תוצאות שכבר התקבלו

עד שאמצע דרך להתמודד נכון עם חילופי ראש עיר בתקופת הבדיקה, ניתוח ההשקעה של התב"ר יבוצע רק בערים שבהן יש רצף של ראש עיר ובמקרים מסויימים שבהם יש "ראש עיר" יורש (ראש עיר פרש והוחלף ע"י מתמודד מאותה סיעה).

פירוט על התב"ר ותוצאות הניתוחים שבוצעו ניתן למצוא במצגת Development budget.

 

ניתוח השקעה בתושב

השקעה בתושב – הכספים שמשקיעה הרשות שמהם נהנה התושב באופן ישיר – חינוך, רווחה, תרבות וחזות העיר

הצורך בבחינת ההשקעה בתושב עלה במקור בכדי להשוואת את ההשקעה בתושב בין ערים באותו אשכול סוציואקונומי, כמדד עקיף להערכת איכות החיים ברשות. מכיוון שבסעיפי חינוך ורווחה קיימת השתתפות ממשלתית דומה עבור ערים באותו אשכול סוציואקונומי, המרכיב החשוב בהשקעה בתושב הוא מרכיב ההשקעה העצמית בתושב – כמה מההשקעה מההכנסות העצמיות של הרשות. להמשיך לקרוא

ארגז הכלים של המדד המוניציפלי לניתוח רשויות

בפעם הראשונה שניגשתי להתמודד עם ניתוח הרשות שבה אני גר שאלתי את עצמי שאלה פשוטה "מהם הדברים שחשובים לי כתושב בעיר שלי?". הרשימה הבאה היא תוצר של כמה חודשי חשיבה:

  1. השקעה בתושב בהיבטים של חינוך, רווחה וחזות העיר
  2. רשות נגישה – מוקד עירוני עם מענה מהיר לפניות, מידע זמין על פעילות הרשות וקו פתוח לראש העיר, נבחרי הרשות וראש האגפים המרכזיים (קרי, אי-מייל וטלפון ישיר ללשכתם)
  3. תקציב מאוזן שמנוהל תוך התחשבות בסיכונים
  4. תכנון עירוני של הרשות בשלושה היבטים:
    א.      תכנון שמובל באופן פעיל ע"י הרשות (לעומת רשות שנותנת לגופים אחרים להוביל את התכנון)
    ב.       תכנון שמונחה ע"י ראיה לטווח ארוך
    ג.        תכנון שמאפשר שיתוף תושבים והשמעת קולם

להמשיך לקרוא