ללא התאמה

חינוך ורווחה הם שירותים שניתנים לתושבים בתחומי הרשות המקומית שלהם והם שירותים מסובסדים ("שירותים ממלכתיים מסובסדים") קרי, השירות ממומנן הן ע"י הרשות המקומית והן ע"י המדינה. מנגנון התיקצוב נקרא מנגנון ההתאמה (מוכר יותר כ"מאטצ'ינג") והוא קובע כי חלקים מוגדרים בשירותים המסובסדים ע"י המדינה יקבלו תיקצוב רק כאשר הרשות המקומית משתתפת בעלות שלהם, כאשר לרוב הרשות משתתפת עד כ-50% (ברשויות באשכולות גבוהים) והמדינה מכסה את שאר ההוצאות.
להמשיך לקרוא

נתניה

בחרתי לסקר את נתניה ב"עשיריה הפותחת" משתי סיבות – הראשונה היא שנתניה עברה תמורות רבות בעשור האחרון (קשה לפספס שנוסעים בכביש החוף) וגם המוניטין השלילי שדבק בא התחלף במוניטין חיובי. הסיבה השניה היא מרים פיירברג – סיקרן אותי מאד לדעת האם המדדים תומכים בהצלחה הפומבית שלה בתור ראש עיר.

אחרי סקירה ראשונה של המדדים עולה בבירור שתי עובדות חשובות:

  1. ההשקעה בתושב בין 2003-2011 גדלה משמעותית. אך לא רק שהיא גדלה, ההשקעה בתושב שמרה על משקלה היחסי בהוצאות הרשות. באופן כללי ההשקעה בתושב לוקחת חלק עיקרי בהוצאות הרשות (65%) והמדדים מראים שהרשות הקפידה להשקיע את אותו חלק יחסי בתושב ככל שהתקציב גדל
  2. החוב של נתניה גדל גם הוא משמעותית, כמעט פי 2. גידול בחוב של הרשות, על אף שלתפיסתי הוא דבר שלילי, אינו בהכרח דבר שלילי אם התוצאות של מינוף ההשקעות בעזרת חוב מניב תוצאות כלכליות חיוביות. נתניה היא העיר הראשונה שביצעתי לה ניתוח כדאיות השקעה לבחינת סוגיה זו והתוצאות מראות שהמינוף שלקחה נתניה לטובת תקציב הפיתוח שלה השתלם.

להמשיך לקרוא

חיפה

לחיפה יש מקום חם בלב שלי – אני יליד חיפה וגרתי ארבע שנים בעיר בתקופת הלימודים שלי, אחת התקופות היפות בחיי. זו בעיני גם אחת הערים היפות בישראל, יופי שלא פעם גרם לי להרהר למה חיפה נשארה מאחור כל כך ביחס לתל אביב.
לא פעם מדברים על כך שבירת הצפון פיספסה את הפוטנציאל שלה, נעקפה ע"י תל אביב אי שם בשנות ה-70 ומאז לא הצליחה להדביק את הפער. סיקרן אותי לדעת האם המדדים שפיתחתי יכולים לזהות חלק מהבעיות שמצביעות על הקושי של חיפה להדביק את הפערים. להמשיך לקרוא

רמת גן

פרישתו של צבי בר מההתמודדות לראשות העיר סיקרנו אותי לבדוק מה משאיר צבי בר מאחוריו לאיש שיחליף אותו. האם צבי בר משאיר עיר חזקה? האם ההתחדשות העירונית מאיימת על חוסנה של רמת גן, כפי שקורה בגבעתיים? האם יש קשר בין מצבה הכלכלי של הרשות לטוהר המידות של העומד בראשה?

כאשר בוחנים את רמת גן לפי המדדים, מתקבלת תמונה חיובית מאד – הרשות צימצמה את הגרעון השוטף והקטינה את היקף חובותיה, ההשקעה בתושב גבוה משמעותית מהממוצע לאשכול, כמו גם ההשקעה בתלמיד. לצד התמונה החיובית המדדים מעידים שהעיר נמצאת "בצומת כלכלית" – העיר נמצאת במצב "שיא" מבחינת הפרמטרים הכלכליים אבל אם לא יבוצע שינוי בההתנהלות העתידיתה, הסבירות לירידה במצבה הכלכלי גבוה מהסבירות לשיפור. להמשיך לקרוא

ראשון לציון

זכייתה של ראשון לציון כרשות האיתנה ביותר מבין הרשויות הגדולות (מעל 50 אלף תושבים) הופך אותה לקנה מידה מצויין ל"קצה החיובי" בסקלה של המדד המוניציפלי. אני מודה שתחילה לא האמנתי שאמצא עיר חזקה יותר מהרצליה (אותה ניתחתי באופן חלקי בעבר), אך כאשר בחנתי את הנתונים לפי המדדים שבניתי לא היה ספק שראשון זכתה במעמד זה בצדק. להמשיך לקרוא

גבעתיים

גבעתיים היא עיר עם "פרדוקס כלכלי", דוגמה מובהקת לעיר עם אוכלוסיה חזקה אך רמת השקעה נמוכה בתושב ביחס לערים עם אוכלוסיה באשכול 8. הפער הזה נובע מהיעדר מקורות הכנסה עקב היעדר בניה לתעסוקה. חשבתי שיהיה נכון להציג עיר במצב כלכלי "רע" בכדי להראות מה קורה כאשר התכנון של העיר אינו מתחשב בפן הכלכלי.

כאשר בוחנים את גבעתיים לפי המדדים, בולט הפער בין חוזק האוכלוסיה (שעוד שוייכה לאשכול 9 עד 2010) לבין ההשקעה הנמוכה בתושב, שתואמת רמות השקעה ממוצעות של ערים באשכול 6 ו-5. מבחינה כלכלית, גבעתיים נמצאת בקצה העליון של מיצוי המקורות הכלכליים שלה (ארנונה גבוה למגורים ועסקים, גביית ארנונה גבוה) ובמקום נמוך בהשקעה בתושב, השקעה שהולכת ופוחתת עקב גידול האוכלוסיה ללא גידול משמעותי משטחי תעסוקה. להמשיך לקרוא

תל אביב – יפו

אם ירושלים נבחרה בגלל מורכבותה ובגלל היותה בירת ישראל, ת"א נבחרה בגלל היותה הבירה הכלכלית של ישראל. לפני שהתחלתי לנתח את ת"א הייתי בטוח שהוא יהיה מורכב כמו לנתח את ירושלים, אך הופתעתי לגלות שת"א אינה מורכבת באותה מידה, אם כי במהלך הניתוח גיליתי מספר נתונים שהפתיעו אותי.

כאשר בוחנים את תל אביב לפי המדדים, בולטים שני מאפיינים, האחד צפוי והשני אינו צפוי. המאפיין הצפוי הוא שהרכב ההכנסות של ת"א. הכנסותיה הגבוהות מעסקים ומשקלה הנמוך של ההכנסה מהממשלה, יכול לאפשר לה להיות אוטונומיה כלכלית – ת"א לספק את מרבית השירותים לתושב ללא תלות במדינה. המדינה אמנם לא תפסיק להשתתף בהוצאות להן היא מחוייבת אבל הרגישות של ת"א לשינויים בהשתתפות הממשלה נמוכה. להמשיך לקרוא

ירושלים

בחרתי לנתח את ירושלים ראשונה בגלל שירושלים היא ללא ספק הרשות המורכבת והקשה ביותר – אוכלוסיה מגוונת, תקציב גדול והרבה ממוצעים סטטיסטיים שמסתירים את האמת. לשמחתי "לא טעיתי", רק שלא הערכתי כמה קשה יהיה להסיק מסקנות לגבי העיר מתוך הנתונים שבהם אני משתמש.

כאשר בוחנים את ירושלים לפי המדדים, בולט שמבחינות רבות היא "לא שייכת" לדירוגה הסוציואקונומי (4) – הניהול הכלכלי והמשאבים שמוקצים לטובת התושבים מאפיינים ערים בדירוגים גבוהים יותר. רושם זה רק מתעצם כאשר נכנסים לאתר הרשות ורואים שהעיר מנוהלת בכלים ניהוליים מרשימים מאד ובשקיפות גדולה. כמעט ואין ערים בארץ שלרשותן עומדים גופי מחקר וגופי תכנון כמו אלה שעומדים לרשות ירושלים. להמשיך לקרוא