איך מזהים הסכם גג טוב?

מאז סוף 2013 ועד להכרזת מנכ"ל רשות למקרקעי ישראל שהסכמי הגג מיצו את עצמם, חתמה המדינה על הסכמי גג עם 19 רשויות. אחת מאבני היסוד של הסכמי הגג מול הרשויות הוא עקרון שהתשתיות מגיעות לפני התושבים, זאת מתוך רצון לשנות את המציאות שבה הרשויות המקומיות בונות את תשתיות ציבוריות (בעיקר חינוך) רק לאחר שכבר התחילו לבנות את הבניינים.

הכוונות של יוזמי מסלול הסכמי הגג היו טובות להמשיך לקרוא

תקציר מקומי – 8 בספטמבר

שחיתויות ברשויות המקומיות (וסטטוס בחירות) ועדכוני תחבורה להמשיך לקרוא

נתניה

בחרתי לסקר את נתניה ב"עשיריה הפותחת" משתי סיבות – הראשונה היא שנתניה עברה תמורות רבות בעשור האחרון (קשה לפספס שנוסעים בכביש החוף) וגם המוניטין השלילי שדבק בא התחלף במוניטין חיובי. הסיבה השניה היא מרים פיירברג – סיקרן אותי מאד לדעת האם המדדים תומכים בהצלחה הפומבית שלה בתור ראש עיר.

אחרי סקירה ראשונה של המדדים עולה בבירור שתי עובדות חשובות:

  1. ההשקעה בתושב בין 2003-2011 גדלה משמעותית. אך לא רק שהיא גדלה, ההשקעה בתושב שמרה על משקלה היחסי בהוצאות הרשות. באופן כללי ההשקעה בתושב לוקחת חלק עיקרי בהוצאות הרשות (65%) והמדדים מראים שהרשות הקפידה להשקיע את אותו חלק יחסי בתושב ככל שהתקציב גדל
  2. החוב של נתניה גדל גם הוא משמעותית, כמעט פי 2. גידול בחוב של הרשות, על אף שלתפיסתי הוא דבר שלילי, אינו בהכרח דבר שלילי אם התוצאות של מינוף ההשקעות בעזרת חוב מניב תוצאות כלכליות חיוביות. נתניה היא העיר הראשונה שביצעתי לה ניתוח כדאיות השקעה לבחינת סוגיה זו והתוצאות מראות שהמינוף שלקחה נתניה לטובת תקציב הפיתוח שלה השתלם.

להמשיך לקרוא