הכתבה על "אמנת האיכות האדריכלית והתכנונית בישראל" המתממשת ובאה הזכירה לי שוב את הפרק הראשון של הספר Order without Design של אלן ברטאוד, שבו הוא מדבר על הכשלים של התכנון המודרני ברחבי העולם במחצית השניה של המאה הקודמת, תוך שהוא מצביע על הסיבה העיקרית לכשל התכנון – המחשבה של אדריכלים שהם יודעים הכי טוב מה נכון בשביל האנשים שהם מתכננים עבורם, פעמים רבות מבלי לבדוק את זה בפועל ובניתוק מכוחות השוק.
להמשיך לקרואבתחילת 2017 התייחס בפעם הראשונה מנכ"ל משרד הפנים, מרדכי כהן, לנזקים שיעשו הסכמי הגג לרשויות המקומיות. לא הרבה אחרי כן פורסמה בעיתון כתבה עם ניתוח שעשיתי להסכמי הגג, פרסום שאחריו גם פרסמתי בבלוג שתי רשומות (1, 2) שדנות בסכנות של הסכמי גג ואיך אפשר למנף את היתרונות של הסכמי הגג לכלל הרשויות.
להמשיך לקרואהרשומה הזאת נכתבת בתקופת קורונה, רגע אחרי הקמת הממשלה בכנסת ה-23. אבל הרעיונות שיש פה אינם חדשים, כי כבר כתבתי בעבר על מנהל לא תקין, אתיקה ושוחד בחירות. אם זאת, בעוד שברמה המוסרית רובנו רבים מאיתנו היו שמחים שלא הייתה שחיתות, הסיבות לכך לרוב לא מתייחסות להשפעה הארגונית של שחיתות, השפעה שרואים במלוא עוצמתה במשברים. אז הנה כמה דברים שכתבתי בנושא, בפורמט שחורג מהפורמט הרגיל של הבלוג. אתם יכולים לקרוא לזה "טור דעה".
להמשיך לקרואסנונית ראשונה לועדת שקיפות עירונית בקריית אונו, בראשותה של נירית בלייר (גילוי נאות – מכיר את נירית כבר כמה שנים), היא ללא ספק שינוי מרענן וחיובי בשלטון המקומי וגם ההזדמנות לדבר על מהי בעצם ועדת שקיפות עירונית ומה מטרתה.
להמשיך לקרואהצעת החוק של ח"כ רועי פולקמן לחיזוק טוהר המידות בשלטון המקומי עברה בקריאה טרומית ונכנסה לתהליך החקיקה, בדרך לעדכון חוק פקודת העיריות. שמה של הצעת החוק מעיד כי כוונותיה חיוביות – חיזוק טוהר המידות בשלטון המקומי, השלטון ששמו הרע יצאה לפניו כגורם שלטוני שפרשות שחיתות מתגלות בו חדשות לבקרים. להמשיך לקרוא